פסק-דין בתיק ת"ק 46211-07-12

1.      התובע ביצע הזמנה טלפונית, במסגרתה רכש מהנתבעת מזגן. שירותי התקנה והובלה של המזגן לא נכללו בעסקה. בהתאם לנטען, מועד האספקה הינו בתוך 14 יום ממועד ההזמנה. בסמוך למועד ההזמנה יצרה הנתבעת קשר טלפוני עם התובע בניסיון לשדרג את הרכישה ולאפשר לתובע לרכוש גם שירותי הובלה והתקנה. התובע טוען שהוא מודע לדפוס התנהגות זה של רכישת מוצר בסיסי וניסיון שכנוע לרכוש מוצר משלים, לנוכח רכישות קודמות שביצע. הפעם החליט התובע להסתפק במוצר הבסיסי - רכישה של מזגן ללא הזמנה של שירותי הובלה והתקנה - הוא סירב לרכוש שירותים נוספים וביקש שאיסוף המזגן ייעשה ביום חמישי באותו השבוע, מועד בו בן משפחה הוא שיעבור במחסני הנתבעת ויוביל עבורו את המזגן.

בהתאם לנטען, נאמר לו שאיסוף המזגן באותו השבוע אינו אפשרי ונציגי הנתבעת ייצרו קשר עם התובע לצורך איסוף המזגן.

בהתאם לנטען, קשר כאמור לא נוצר עמו ולאחר שחלף פרק זמן של 14 יום הוא יזם קשר טלפוני עם הנתבעת ודרש שהנתבעת היא שתשא בעלויות ההובלה, מאחר והיא לא אפשרה לו לבצע איסוף עצמי של המוצר בפרק הזמן שהיה מיועד לביצוע האספקה, פרק זמן בו יכול היה התובע להסתייע בבן משפחה לצורך ביצוע ההובלה העצמית.

2.      הנתבעת טוענת, כי זיכתה את התובע בעלות הרכישה, באופן מלא. לגופם של דברים, נטען שעל פי סעיף 9.10 לתקנון (תנאי לביצוע רכישה מקוונת הוא אישור התקנון), כאשר לקוח מבקש לבצע איסוף עצמי של מוצר, חלה על בעל כרטיס האשראי באמצעותו בוצעה הרכישה חובה להתייצב אישית במחסני הנתבעת לצורך זיהוי וחתימה על שובר האשראי, כל זאת מטעמי זהירות, חשש ממצגי שווא, התחזויות והכחשות, כך על פי ניסיון העבר. הנתבעת טוענת כי התובע התעקש שאדם אחר - אחיינו - הוא שיגיע לאסוף את המזגן, במקומו. מאחר והמזגן לא נלקח, בוטלה ההזמנה והתשלום הוחזר.

3.      לאחר שמיעת טענות הצדדים, החלטתי להורות על דחיית התביעה.

בכתב התביעה לא מצוינים המועדים הרלבנטיים המדויקים. לא ברור באיזה יום בדיוק נוצר קשר ראשון לאחר ביצוע ההזמנה (קשר טלפוני שיזמה הנתבעת) ובאיזה יום בשבוע מדובר (כל זאת בשים לב לעובדה שאיסוף עצמי של מוצרים נעשה בימי חמישי בלבד). מהגרסה בכתב ההגנה עולה שהנתבעת לא ידעה שבדעת התובע להגיע עם אחיינו לאסוף את המוצר, אלא מצוין שהנתבעת הבינה שהוא מתעתד לשלוח את אחיינו בלבד, כל זאת בניגוד להוראות התקנון.

אם לא הודיע התובע לנתבעת שהוא מתעתד להגיע עם אחיינו למחסני הנתבעת לצורך איסוף המזגן (התובע מתגורר בתל אביב, אחיינו מתגורר בצפת והמחסנים נמצאים בנצרת; בכתב התביעה לא מצוין שהוא אמור היה להגיע עם האחיין; בעדות בדיון נטען שהוא אמור היה להגיע, ביחד עם אשתו והאחיין; עמ' 2, ש' 14 - 15), הרי שאין לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שלא התאפשר איסוף ביום חמישי באותו השבוע.

אם הודיע התובע לנתבעת שהוא מתעתד להגיע בעצמו באותו יום חמישי לאסוף את המזגן (יחד עם אחיינו) ונמסר לו שבאותו מועד נתון הדבר אינו אפשרי, גם מצב דברים כאמור אינו מהווה עילה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים. עדיין נותרה שהות מספקת לתיאום איסוף של המוצר ביום החמישי הבא.

אשר ליום חמישי שלאחר מכן, הרי שאין לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שבאותו מועד נתון לא היה באפשרות אחיינו של התובע לאסוף עבור התובע (בנוכחות התובע עצמו) את המזגן. משלא הוזמנו שירותי הובלה, היה על התובע לדאוג לביצוע איסוף עצמי של המזגן במועדים חלופיים ולאו דווקא במועד נתון בלבד.

נטען שנציגי הנתבעת לא יצרו קשר טלפוני נוסף עם התובע. אין די בכך כדי לזכות את התובע בתשלום פיצויים. התובע יכול היה ליצור קשר טלפוני כאמור בעצמו, בתוך פרק הזמן של 14 יום. לא הוכח שהתובע עשה כן - בפרק הזמן האמור.

לא מצאתי שמתקיימות נסיבות המקנות לתובע עילה לדרוש מהנתבעת להוביל את המזגן, ללא תשלום עבור שירות זה.

בנסיבות כאמור, לא מצאתי עילה לפסוק פיצוי כאשר ממילא הושב לתובע התשלום המלא ששולם על ידו.

אין במוצגים שהוגשו על ידי התובע, אשר אינם מתייחסים לעסקה שערך התובע, כדי לתמוך בתביעתו.

4.      אשר על כן, התביעה נדחית; בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום,  כ"ח כסלו תשע"ג, 12 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: